שעונים אסטרונומיים

מחבר: פרידה אורינגר

שעון אסטרונומי הוא שעון עם מחוגים ומנגנונים מיוחדים המציג מידע אסטרונומי.
המידע הזה יכול להיות זמני שקיעת וזריחת השמש, שלבי הירח במהלך החודש ומיקומו, מיקום השמש על מישור המילקה ועל גלגל המזלות, זמן כוכבים ונתונים אסטרונומיים אחרים כגון ליקויים או מיקום פלנטות.

היסטוריה
מחקרים שנערכו בשנים האחרונות הובילו את החוקרים להנחה שהשעונים האסטרונומיים הם למעשה פיתוח של כלי מדידה וחישוב עתיקים, כגון מנגנון אנטיקיתרה והאצטרולב.
מנגנון אנטיקיתרה (Antikythera) הוא מכונת חישוב אנלוגית קדומה, אשר נבנתה ככל הנראה על מנת לחשב מיקומים אסטרונומיים של גרמי שמיים. המנגנון התגלה בשנת 1900, סמוך לאי היווני אנטיקיתרה (בין קיתרה לכרתים), על שרידיה של אוניית משא עתיקה והוא מתוארך לתקופה שבין 150 לפנה"ס לבין 100 לפנה"ס. המנגנון הזה מכיל שלוש חוגות עיקריות ושימש, ככל הנראה, לחישוב מיקומם של השמש, הירח ומיקומי כוכבי לכת.

האצטרולב הוא מכשיר לקביעת זוויות גרמי השמים ביחס לאופק, והיה מכלי הניווט העיקריים עד למאה ה-18, כיוון שבאמצעותו ניתן היה לקבוע את קווי הרוחב. אצטרולבים משוכללים שימשו לדמוי תנועת הכוכבים ומיקומם היחסיים.

ההערכה היא שכבר בין השנים 1330 - 1300 היו קיימים שעונים אסטרונומים מכאניים, שהופעלו על ידי משקולות. לדוגמה, שעון אסטרונומי שהיה בסנט אלבנס באנגליה בשנת 1330הראה את מיקום השמש, הירח (תקופה, שלב וצמתים), את כוכבי הלכת, והיה לו, בנוסף, גלגל המזל המהווה אינדקטור למצב הגאות בגשר לונדון. או שעון שהיה בפדובה, צ'כיה, בין השנים 1348-1364 שהציג את עמדותיהם של השמש, הירח, חמישה כוכבי לכת ובנוסף גם ימי חג דתיים.
בשני שעונים אלה, ובאחרים כמותם באותה התקופה, יחס המהלכים אמנם היה מחושב להפליא, אבל הייצור היה מעבר ליכולות המכאניות של אותה תקופה, ולכן הם לא היו מדויקים. מנגנון מדידת הזמן, כמעט בכל השעונים האסטרונומיים עד המאה ה -16, היה פשוט וגרם לטעויות של לפחות חצי שעה ביום.

אך ישנן עדויות לשעונים עתיקים אף יותר, כדוגמת המנוע הקוסמי, אחד ממגדלי השעונים הראשונים, שהיה שעון מים ונבנה בתכנונו ובהנחייתו של איש המדע הסיני Su Song בעיר קאיפנג.
בניית המגדל נמשכה שש שנים והושלמה בשנת 1094, גובהו עלה על 10 מטר. הוא היה מתקן לתצפיות אסטרונומיות, שיחזר את תנועות הכוכבים והשמיע את שעות היום.
המגדל פורק לחלקיו והועבר לבייג'ינג כאשר העיר נכבשה. למרות שכל השרטוטים של סו-סונג נשמרו במלואם, ולמרות ניסיונות חוזרים ונשנים, איש לא הצליח להפעיל מחדש את המגדל. האגדה מספרת שסו-סונג הסתיר, במתכוון, טעות בשרטוטיו, כדי שלא ניתן יהיה לשחזר את יצירתו לעולם. ובכל זאת, במוזיאון המדע בלונדון נמצא דגם של 'המנוע הקוסמי', שבנה סו סונג והעתק, בקנה מידה מדויק, שנבנה על פי השרטוטים המקוריים של סו סונג נמצא במוזיאון הלאומי למדעי טבע, בעיר טאיצ'ונג שבטייוואן.

גם שעון הטירה של אל-גז'ארי היה שעון אסטרונומי שהופעל על ידי מים ונבנה על ידי המהנדס אל-ג'זארי בשנת 1206. שעון זה נחשב לדוגמה מוקדמת של תכנות מחשב אנלוגי. השעון היה בגובה של כ- 3.3 מטר והיו לו פונקציות מרובות לצד מדידת זמן. השעון כלל תצוגה של גלגל המזלות ואת מסלולי השמש והירח. ניתן היה לחשב את אורכו של היום והלילה, ובנוסף הייתה בו גם מכונת נגינה.


טיול בעקבות שעונים אסטרונומיים
ברחבי העולם פזורים שעונים אסטרונומיים, חלקם מוכרים ומהווים מוקד משיכה לתיירים רבים וחלקם מוכרים פחות. השעונים האסטרונומיים הקיימים בדרך כלל מייצגים את מערכת השמש במודל גיאוצנטרי, כלומר, כדור הארץ הוא במרכז, ששמה את כדור הארץ במרכז, שרווחה באותה תקופה באירופה שלפני קופרניקוס (זאת להבדיל מהמודל ההליוצנטרי בו השמש היא מרכז מערכת השמש).


השעון האסטרונומי בשטרסבורג, צרפת
בקתדרלת שטרסבורג, בעיר שטרסבורג, אלזס שבצרפת נמצא אחד השעונים האסטרונומיים מהגדולים בעולם.
בשטרסבורג נבנו שלושה שעונים אסטרונומיים שונים מאז המאה ה -14. השעון הראשון נקרא "שעון שלושת המלכים" וניתן לראותו בקיר הנגדי למיקומו של השעון הנוכחי.
שעון זה נבנה בין השנים 1352-1354 והפסיק לעבוד מתישהו בתחילת המאה ה -16.

את השעון השני החל לבנות כריסטיאן הרלין (Christian Herlin), תחילת העבודה הייתה בשנת 1547 אך הבנייה הופסקה כאשר הקתדרלה הועברה לכנסייה הרומית הקתולית.
בשנת 1571 המשיכו בבנייתו קונרד דאסיפודיוס (Conrad Dasypodius) והאחים הברכט (Habrecht). השעון הזה הכיל יותר פרטים אסטרונומיים והיו עליו ציורים מאת הצייר השווייצרי טוביאס שטימר (Tobias Stimmer). השעון עבד ותפקד בערך עד שנת 1789 וניתן לראותו כיום במוזיאון לאמנות דקורטיבית של שטרסבורג.

השעון השלישי, גובהו 18 מטר, נמצא בקתדרלת שטרסבורג ונבנה בין השנים 1838-1843 על ידי ז'אן בפטיסט שווילגואה (JeanBaptiste Schwilgué).
שווילגה ערך מחקרים מקדימים לפני הבניה, הוא תכנן בשנת 1817מנגנון לחישוב תאריך חג הפסחא ובשנת 1821בנה אב-טיפוס. החלק האסטרונומי בשעון זה מדויק באופן בלתי רגיל, ומהווה מכונת חישוב מורכבת הרבה יותר משעון רגיל כיוון שהוא מציין שנה מעוברת, את שוויון היום והלילה, זמן סולרי, ימות השבוע (כל יום מיוצג על ידי אל מהמיתולוגיה היוונית), החודש, השנה, המזל האסטרולוגי, מופע הירח ואת מקומם של מספר כוכבי לכת.

מבקרים המגיעים לקתדרלה יכולים לראות רק את הפסלים ואת החזית של השעון, אך מאחור נמצא מנגנון יוצא דופן, שהוא פלא מתמטי שיכל לחשב את תאריך חג הפסחא בלוח השנה הנוצרי, עוד לפני המצאת המחשב.
בחזית נמצאות דמויות שמופעלות בשעות שונות של היום, המייצגות שלבים שונים בחיים (מילד עד קשיש) ואלו רוקדות לפני מלאך המוות.

האגדה מספרת שעיניו של יוצר השעון נוקרו על מנת למנוע ממנו יצור של שעון דומה. אך אגדה דומה מסופרת גם על שעונים אחרים, דוגמת השעון האסטרונומי בפראג.

ישנם מספר דגמים של השעון האסטרונומי של שטרסבורג, בדרך כלל עם פונקציות פשוטות יותר. אחד מהם נמצא במוזיאון בסידני, אוסטרליה.


השעון האסטרונומי בפראג, צ'כיה
שני שעונים אסטרונומיים נמצאים בצ'כיה, הידוע יותר נמצא בפראג (Prague Astronomical Clock), ומוכר גם בשם האורלוגין של פראג
(Prague Orloj).
השעון נמצא בחזית המגדל של בניין העירייה הישן, הוא הותקן לראשונה בשנת 1410, מה שהופך אותו לשעון האסטרונומי השלישי העתיק ביותר בעולם, והעתיק ביותר שעדיין עובד.
בחזית השעון מופיע לוח שנה, אותו צייר יוזף מיינס, ובכל שעה עגולה (עד לשעה 21:00) ניתן לראות את ה"גלוק שפיל" – מופע בו דמויותיהם של 12 השליחים של ישו יוצאים בריקוד מדלת עץ קטנה. גם כאן מופיע נציג המוות - דמות השלד, המשחק בשליחים בחוטים ומחזיק שעון חול בידו השנייה.

בשעון ישנו לוח שנה ולידו בנוי השעון האסטרונומי. סביב השעון ישנם סמלים של שניים עשר המזלות. השעון מציג את השעה והתאריך במגוון צורות, זמן גרמניה העתיק (ספרות רומיות ומחוג השמש), זמן צ'כי העתיק (ספרות גותיות), זמן בבלי, המחלק את שעות היום מהזריחה עד לשקיעה וזמן הכוכבים (גם הוא בספרות רומיות).
השעון הפסיק לעבוד ותוקן פעמים רבות במאה השנים שלאחר שנת 1552. בתקופת מלחמת העולם השנייה, נשרף בניין העירייה והשעון ניזוק. לאחר המלחמה הוא שופץ ותוקן והחל לעבוד שוב בשנת 1948.
האגדה מספרת שבונה השעונים נאלץ לעבוד כשעיניו מכוסות, זאת בכדי למנוע שיחזור של בניית השעון במקום אחר. גרסה אחרת היא שהיה מי שדאג לעיוורונו לאחר בניית השעון, וכנקמה השען העיוור הוציא את מנגנון הפעולה של השעון, מה שהביא להפסקת פעילותו למשך שנים רבות.


השעון האסטרונומי באולומוץ, צ'כיה
באולומוץ, בירתה לשעבר של מורביה הנמצאת בחלקה המזרחי של צ'כיה, ישנו שעון אסטרונומי הנמצא על בניין העירייה בכיכר מרכז העיר. השעון הזה הוא דוגמה נדירה של שעון אסטרונומי הליוצנטרי.השעון הוא שחזור משנת 1950 של השעון האסטרונומי המקורי שהיה במקום.

האגדה מספרת שהשעון נבנה בשנת 1422, עם זאת, במקורות ההיסטוריים הוא מוזכר לראשונה בשנת 1517. בשנת 1898 האצטרולב הוחלף במודל ההליוצנטרי של מערכת השמש. במאי 1945, בשלהי מלחמת העולם השנייה, כאשר הצבא הגרמני הנאצי הנסוג עבר באולומוץ הם פתחו באש על השעון האסטרונומי הישן, וכתוצאה מכך ניזוק השעון באופן חמור אך שוחזר.

השעון מורכב מכמה שעונים שמציגים את הזמן, היום, החודש, השנה ושלבי של הירח, את המרחב השמימי, מפת הכוכבים, השמש וכוכבי הלכת על רקע שנים עשר הבתים על גלגל המזלות. בנוסף דמויות השליחים מופיעות במהלך התצוגה המוזיקלית היומית (בשעת הצהריים).  


השעון האסטרונומי בליר (Lier) בלגיה
המגדל של צימר (Zimmertoren) נמצא בליר, בלגיה, שידוע גם כמגדל קורנליוס. השעון שעליו נבנה על ידי האסטרונום והשען לואיס צימר. המגדל עצמו נבנה לא יאוחר משנת 1425 ונועד להגנה על העיר. בשנת 1812 המגדל נמכר על ידי הרשויות המקומיות, אך לאחר מלחמת העולם הראשונה, הם רכשו אותו שוב והוא היה מיועד להריסה. בשנת 1928 שופץ המגדל והשעון הותקן עליו. השעון כולל 12 שעונים אשר מראים בין השאר את הזמן בכל היבשות, שלבי הירח, זמני גאות ושפל, נקיפת ציר כדור הארץ. בכיכר הקטנה למרגלות המגדל קיימת תצוגה של מערכת השמש, אלו מעגלים וטבעות מתכתיים ואת הטבעות (העיגולים מתארים את השמש ואת כוכבי הלכת, והטבעות את מסלוליהם של כוכבי לכת. ניתן גם לראות את האסטרואידים פליקס (№ 1664) וצימר (№ 3064), שנקראים על שם פליקס טימרמנס ולואיס צימר אשר גילו אותם בשנת 1929, ובשנת 1984.  בשנת 1980 המגדל קיבל אישור של בניין מוגן ומשמש כיום כמוזיאון.


השעון האסטרונומי בקתדרלת לונד (Lund), שוודיה
השעון האסטרונומי בקתדרלת לונד בשוודיה, נבנה בשנת 1425, ככל הנראה על ידי השען ניקולאוס לילינוולד (Nicolaus Lilienveld). השעון אוחסן משנת 1837, ובשנת 1923 שוחזר והוחזר למקום.
רק חלקו העליון הוא מקורי, ואת החלקים האחרים שנותרו מימי הביניים ניתן לראות במוזיאון הקתדרלה.


השעון האסטרונומי בבסנקון (Besancon), צרפת
נמצא במזרח צרפת, נבנה בשנת 1860 על ידי אוגוסט-וסיין ווריט, השעון הזה מבטא את התפיסה התיאולוגית על פיה בכל רגע שחולף תחייתו של ישו משנה את קיומו של אדם ושל העולם.
השעון בגובה 5.8 מטרים ורוחבו 2.5 מטרים, מכיל כ- 30,000 חלקים מכאניים. הוא מתאר שניות, דקות, שעות, ימים ושנים ומהווה יומן ל-10,000 שנים, כולל התאמות למחזורי השנה המעוברות. מייד לאחר שסיים את עבודתו על שעון זה החל אוגוסט-וסיין ווריט בבנית שעון גדול ומשוכלל יותר בקתדרלת בובה, עיר הולדתו.


השעון האסטרונומי בבובה (Beauvais), צרפת
השעון האסטרונומי בקתדרלת בובה נבנה על פני תקופה של ארבע שנים, בין השנים 1865-1868. גובהו 12 מטרים, רוחבו 6 מטרים, והוא מכיל מעל 90,000 חלקים מכאניים. יש לו 52 חוגות המציגות את זמני הזריחה, השקיעה, זריחת ירח, שקיעת הירח, מופעי הירח, יום ההיפוך, מיקומם של כוכבי הלכת, שעות הגאות והשפל ואת השעה הנוכחית ב- 18 ערים ברחבי העולם.


השעון האסטרונומי בקופנהגן, דנמרק
השעון נוצר על ידי ג'נס אולסן ונמצא בבניין העירייה בקופנהגן, בארון זכוכית. השעון תוכנן על פני תקופה של 50 שנים. חלק מהרכיבים, כגון חישוב התאריך היה בהשראת שעון שטרסבורג. 



שעון המזלות בתל אביב
אמנם לא שעון אסטרונומי אבל יצירה מיוחדת ויפהפייה. שעון המזלות הוא שעון החוצות הגדול בישראל ונמצא על הבניין ברחוב הרצל 101 בתל אביב. לקריאה נוספת
 

מאמרים נוספים באתר