פריסת עבר הווה עתיד - הילד הפנימי

19 דרך האבנים הצהובות
1. עבר - נקודת מוצא
אס המטות
2. הווה
מדריך חרבות – החלילן מהמלין
3. עתיד

19 דרך האבנים הצהובות

בסיפור הקוסם מארץ עוץ, דורותי והכלב שלה, טוטו, פוסעים על שביל האבנים הצהובות, למצוא את הקוסם מארץ עוץ.
דרך האבנים הצהובות מייצגת את שביל הזהב, דרך שמובילה קדימה, אל מישור רחב יותר. בדרך פוגשת דורותי את איש הפח, הדחליל והאריה הפחדן שמצטרפים אליה בדרכה. הדרך הצהובה היא דרך אשר חייבים לעבור בה בכדי להגיע אל היעד הסופי: הבית.
הדרך היא למעשה דרך חיים.

אתם חווים שלב חדש של מודעות, דרך מאורעות שנקרים בדרככם. המודעות החדשה מעודדת אתכם לרעיונות חדשים והשראה.
השתמשו בחמלה והבנה במערכות יחסים, זה הזמן לפגוש חברים אשר יכולים להשתלב ולהצטרף אליכם בדרככם.
כדאי לצאת לראות את השקיעה או הזריחה, לחוות את ההתחדשות עם הולדתו של יום חדש. הפיצו את האור שלכם כך שיחמם ויאיר את הדרך לאחרים.


אס המטות

בקלף הזה קיים פוטנציאל נפשי מופלא בדמות פרפר אשר נחשף על ידי שתי פיות. במיתולוגיה האירית נודעו הפיות כ"אמהות" או "עוזרות".
הפיות הללו משחררות את האיכות הרוחנית של האנושות.
במיתולוגיה היוונית קיים קשר בין הנפש לפרפר. היוונים האמינו שהנשמה הופכת לפרפר בזמן שהיא מחפשת גלגול חדש. בסין הפרפר הוא סמל האהבה וחיבור בין נשמות.

כאשר אנו מחפשים הבנה רחבה לגבי העתיד תוך הכנעות עדינה לעבר, אנו עוברים תהליך של שינוי. כאשר אנו משתחררים מפצעים ישנים אנו מקבלים צבעים חדשים של תקווה, ממש כמו פרפר שיוצא מתוך הגולם החשוך.
הפרפר הזה משתחרר לתוך האור ומוצעת לו מודעות חדשה. כל זה יכול לקרות ברגע זה בחייכם. מתנה מכונפת זו היא מזכרת שאהבה, אחווה ויצירה מרחפים אל תוך חייכם.
הגיע הזמן לחשוף את הצבעים האמיתיים שלכם. זה הזמן לעוף.


מדריך חרבות – החלילן מהמלין

האגדה מספרת על מכת עכברושים שפקדה את העיר המלין. אל העיר הגיע אדם שטען שהוא יכול ללכוד אותם ואנשי המלין הבטיחו לשלם לו בתמורה לכך שיחסל את העכברושים. האיש לקח חליל וניגן ובאמצעות המוסיקה שלו, גרם לעכברים לעקוב אחריו לנהר, שם כולם טבעו. למרות הצלחתו של האיש, אנשי העיירה לא קיימו את הבטחתם ולא שילמו לו.
החלילן כעס והחליט לנגן מנגינה, שתגרום לכל ילדי המלין ללכת אחריו. הילדים והילדות עקבו אחריו מחוץ להמלין, הובלו למערה ונכלאו בפנים, מלבד ילד אחד צולע שלא הספיק, ונותר לבד. אנו אף פעם לא יודעים מתי תופיע ותתגלה ההשראה. ההשראה היא הניצוץ של אש היצירה שבדמיון. הילד הצולע מייצג את האנשים שהשראה נגעה בהם אך הם עדיין לא מצאו את הדרך לתת לכוח הזה ביטוי. העכברושים מייצגים מחשבות שליליות, בהכרה שזקוקה לניקוי. אנשי העיירה אינם רוצים לשלם לחלילן כיוון שהם תקועים במציאות של ערך חומרי. הם מסרבים לראות את הערך של המוזה, כוח היצירה האומנותית. בגלל העיוורון שלהם וההתעלמות הם מאבדים את הילדים, שמייצגים את העתיד. לבסוף מבינים אנשי העיר את טעותם. הם מעניקים לרחוב הראשי בעיר את שמו של החלילן ויוצרים חלון עם ויטראז' בדמותו.

הקשיבו להדרכה הפנימית לסגנון החשיבה הגאוני, הממציא. אל תיגררו אחר מי שמוביל אתכם במנגינה מהפנטת, הקשיבו לפזמון העדין שמתנגן בתוככם. תיהנו. תרקדו, תשירו. תנו למתנות האומנותיות שלכם לבוא לידי ביטוי. תכבדו את הרוח היצירתית שמובילה אתכם קדימה.