גרפולוגיה ופענוח ציורי ילדים

ציורי ילדים הם שפה שניה דרכה מבטא הילד את עולמו הפנימי. למרות שילדים בני אותו גיל יציירו אלמנטים דומים, לכל ילד יש את הסגנון האישי שלו המעיד על אופיו ועל המאורעות שהוא חווה.

מחבר: מיכל וימר

פענוח ציור של ילד אינו רק פענוח של הילד עצמו אלא פענוח של כל הסביבה בה הוא גדל.
ההתנסויות החברתיות שהוא עובר, והמבוגרים המשפיעים עליו החל מההורים, דרך משפחתו הרחבה יותר, דמויות ממערכת החינוך, וכלה באנשים שפגש ברחוב או דמויות מהטלוויזיה - כולם ביחד מתקבצים לתוך דלי אחד שהילד סופג לתוכו ובעזרתו מגבש את תמונת עולמו.

עוצמת ההשפעה משתנה מילד לילד, והיא לא תמיד קשורה אלינו, לסגנון ההורות שלנו או לכמות הצפייה בטלוויזיה. יש ילדים הנוטים יותר להיות מושפעים מבחוץ, ויש אחרים שכבר מגיל צעיר ברור להם איזה צבע הם הכי אוהבים? איזה תפריט אוכל מצומצם הם מוכנים לאכול? וכן הלאה. ילדים כאלה יציירו בדרך כלל חזק וברור, יאהבו לצייר את עצמם, ימציאו נושאים לציור וכשציור לא "יוצא" להם בדיוק כפי שתכננו הם יקמטו אותו ויתחילו אחד חדש.

מאחר וגורמים רבים משפיעים על הילד, פענוח של הציורים בלבד עלול לתת לנו תמונה חלקית על המתרחש במציאות. לצורך כך, חשוב להוסיף לציורים כתבי יד של האנשים הקרובים לילד. איזה מידע למעשה מספקים כתבי היד?

במקרים רבים כתבי היד דומים לעורך דין טוב שמצליח להראות את הצד השני של המטבע. למשל, כאשר יש סיפור של קנאה בין אחים במשפחה : מציור של ילד אחד, נוכל ללמוד שהוא סובל מהתנכרויות חוזרות ונשנות של אחיו הגדול, לדוגמה. לעומת זאת, אבחון כתב ידו של האח "המואשם" יכול לחשוף בפנינו תמונה שונה של חוסר בטחון ודימוי עצמי נמוך במיוחד. עתה נשלב גם את כתבי היד של ההורים, כדי להבין יותר לעומק את התמונה המשפחתית הכוללת וכן הלאה.

מניסיוני למדתי שכאשר הגננת או המורה מסכימות גם הן לאבחון כתב ידן, מתקבל בסופו של דבר מידע עשיר השופך אור חדש ומעניין על המקרה.פענוח ציורי ילדים

פענוח ציורי ילדים
כשילד אוחז לראשונה בעיפרון, אנחנו יודעים שלפניו דרך חדשה וארוכה. הוא מחזיק בעיפרון ונפעם מהתוצאה, כמו חוקר קטן חוזר שוב ושוב לצייר על הנייר, ומביט במה שהצליח לעשות.
פענוח ציורי ילדים בהיבט גרפולוגי, מתמקד בדיוק בחוויית הציור של אותו חוקר קטן בתחילת דרכו. כשהדגש לא יהיה על מה שהילד צייר, אלא על איך צייר.
כמובן, שפענוח הציורים נשען על תיאוריות מתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית של הילד, כך שניתן לצפות, שילדים בני אותו גיל יציירו אלמנטים דומים.
אבל, הגרפולוגיה לא תתמקד רק בשאלה: האם הציור תואם לגיל הכרונולוגי של הילד, מבחינת האלמנטים המופיעים בו?
אלא תתמקד באופן שבו הילד מצייר, מדוע בחר לצייר כך ולא אחרת, למה בחר בצבעים הללו ועוד... כל זאת בדומה לבדיקה גרפולוגית של כתב יד: גודל האותיות, לחץ הכתיבה, התארגנות כללית בדף, מרחקים בין מילים ושורות - כולם ביחד מתאגדים לפרופיל אישיותי רחב.

כיצד מתבצעת בדיקה גרפולוגית של ציורי ילדים?
בבדיקה גרפולוגית של ציור נבדוק בשלב הראשון את הלחץ, מיקום אלמנטים בדף, גודל, סוג הקו... בשלב השני, נוסיף בדיקה התפתחותית תוך התבססות על מחקרים פסיכולוגיים בתחום: למשל, דמות אנוש האופיינית לגיל שלוש שונה מדמות אנוש האופיינית לגיל חמש וכד'.
בשלב השלישי נבחן את בחירת הצבעים ואופן השילוב ביניהם.
הבדיקה המקיפה הזו, מאפשרת לקבל תמונה רחבה ומעמיקה על עולמו של הילד, והיא תשמש לנקודת מוצא טובה במגוון נושאים כגון: כישרונות, דפוסי התנהגות, פחדים וקשיי הסתגלות, בעיות פיזיולוגיות, בשלות לכיתה א', מיומנויות חברתיות ועוד...

דוגמאות
תומר, בן שלוש, הוא ילד עקשן מאוד, ויש לנו הרבה מאבקי כוח איתו. קראנו שההתנהגות הזאת אופיינית לגיל שנתיים-שלוש, ואנחנו כבר מותשים, מה לעשות?

תשובה: אכן ההתנהגות אופיינית לגיל, אך אצל תומר זו דרך חיים.
תומר בן השלוש הוא ילד עירני ובעל נוכחות. הוא מודע לחוקים שסביבו אך יעדיף תמיד להגדיר את החוקים מחדש ולא "יבצע משימות" בדיוק ברגע שביקשת ממנו. אם מתעקשים אתו הוא מתעקש אפילו יותר (יש לו ממי ללמוד... עפ"י כתב ידו של האבא).
בשעת כעס, הוא מרביץ ורוקע ברגליים, וסביר שגם בגן מתלוננים על התנהגותו התוקפנית. עם זאת, חשוב לציין שהוא יודע ומסוגל לשלוט בכעסיו ולא נוהג לעשות "דווקא": הוא לא יפזר בכוונה צעצועים שנאספו, או יזרוק בכוונה אוכל על הרצפה וכד'.
תומר זקוק לשליטה, ומאחר ויש לו כשרון מתמטי מולד אפשר כבר היום ללמד אותו כיצד לקרוא שעון. באמצעות זאת, אני צופה שיתנגד פחות לדרישותיכם ממנו, ויפתח תפיסת הזמן שתאפשר לו להתכונן לקראת הבאות.
מאחר והוא בסך הכל בן שלוש אני ממליצה שתצלמו אותו במספר שעות של היום כשהוא עסוק בפעולות שונות: קימה, אכילה, הליכה לגן, וכן הלאה. את התמונות הללו הדביקו ביחד עם תומר , במקום ספרות השעון.


ירדן, בת ארבע. ילדה מקסימה אבל, בזמן האחרון היא "נדבקת" אליי בבית, נצמדת
אליי בכל הזדמנות, ולא נותנת לי לעשות כלום בלעדיה, למה היא עושה את זה?

תשובה: ירדן היא ילדה אינטליגנטית ובעלת חוש דרמטי. יש לה עולם פנימי מאוד עשיר, והיא אוהבת להמציא סיפורים. בגלל הדמיון ומשיכתה לסיפורי אגדות, תמצאי אותה פעמים רבות "שוכחת את עצמה", ושוקעת למשחק שיכול לארוך אפילו יותר משעה.
עם זאת, היא מציירת אירוע משמעותי של חולי במשפחה, שכנראה השפיע עליה באופן קשה. לכן לדעתי, "ההידבקות" אלייך נובעת מפחדים שהתעוררו בירדן בעקבות המקרה הזה.
החוש הדרמטי ועולמה הפנימי מסייעים לה להפליג במהירות, אל תוך עולם הפחדים. היא מעצימה בדמיון את מה שראתה במציאות, ובעצם מפחידה את עצמה... היא זקוקה מאוד למגע ולחיבוק, לכן פעמים רבות היא פשוט נתלית עליך ולא מרפה. אפשרי לה זאת, משום שזה יחלוף ברגע שהיא תרגיש בטחון ותבין שאת לא הולכת.
במקרה שלה, אין צורך לשוחח עמה על הפחדים כי יותר קל לה להתבטא בדרכים עקיפות. החזיקי בבית "משחת קסמים", "מקל פלאים" ועוד כל מיני עזרים דרמטיים, שיאפשרו לה לתת דרור לדמיונות וינסכו בה כוח פנימי ובטחון בעצמה בבואה להתמודד עם הפחדים. ושוב, אני חוזרת ומדגישה - ירדן זקוקה להמון מגע וחיבוקים.


שי בן 3.5 האם לרשום אותו לגן עירוני בשנה הבאה, או להשאירו עוד שנה בגן פרטי?

תשובה: שי הוא ילד מופנם ואנליטי. הגישה שלו היא גישה זהירה ומחושבת, פעמים רבות ניתן למצוא אותו מביט על הגן מן הצד ובוחן עם איזו חבורת ילדים כדאי לשחק. הוא סובל רבות ממחלות אף, אוזן וגרון ויש לו נטייה לפתח סטרידור.
מאחר והתנהגותו היא עצורה הייתי ממליצה להשאירו שנה נוספת בגן פרטי, אם מצבכם הכלכלי מאפשר זאת. זאת משום שבגן פרטי יש, בדרך כלל, מספר רב יותר של גננות ומטפלות שיוכלו להעניק לו יותר תשומת לב. במקביל, הירשמו אתו ביחד לחוג יוגה לילדים או לכל חוג אחר המשלב מגע ופעילות גופנית. אין צורך לדאוג מהשימוש הרב שלו בצבע השחור, במקרה של שי שימוש בצבע הזה הוא שימוש חיובי.




מיכל וימר
מומחית לפענוח ציורים וכתבי יד של ילדים, בני נוער ומבוגרים
מחברת הספר: ציורים מדברים (הוצאת מנטור)
ליצירת קשר: michal-wimmer.co.il