בלי עין הרע - חלק ג'
תופעת העין הרע במקורות וכיצד מתייחסת היהדות לתופעת העין הרע.
ובנוסף, סמלי הגנה שהתפתחו בתפוצות וכיצד לנקות אנרגיות שליליות מהבית.
המידע מוגש כמידע אינפורמטיבי בלבד, אין בתוכן המאמר משום המלצה על טיפול מסוג כלשהו.
מחבר: מערכת iStrology
עין הרע ביהדות
ביהדות ההתייחסות לעין הרע שונה מדתות ותרבויות אחרות בעולם. אפשר להבחין בין שתי גישות עיקריות לתופעה: האחת היא הגישה הדתית והרציונאלית, זו שאינה רואה בעין הרע תופעה מיסטית, ומולה הגישה העממית באופייה, שבמרכזה הטענה שיש אנשים היכולים להזיק לאחרים בשל קנאה.
עין הרע מוזכרת מדי בוקר, בברכת שחרית עמוד ז': "יהי רצון מלפניך, ה', ה' אלהי ואלהי אבותי שתצילני היום ובכל יום ויום, מעזי פנים ומעזות פנים, מאדם רע, משכן רע, מיצר הרע, מחבר רע, מפגע רע, ומעין הרע ומלשון הרע, מדין קשה ומבעל דין קשה, בין שהיא ברית ובין שאינו ברית"
אנו מוצאים מקור לתופעת העין הרע גם בספר בראשית ט"ז פסוק ה' "וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל-אַבְרָם, חֲמָסִי עָלֶיךָ--אָנֹכִי נָתַתִּי שִׁפְחָתִי בְּחֵיקֶךָ, וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וָאֵקַל בְּעֵינֶיהָ; יִשְׁפֹּט יְהוָה, בֵּינִי וּבֵינֶיךָ."
במדרש רבה מסופר שכאשר הגר הרתה לאברהם, קנאה בה שרה ושמה בה עין הרע שגרמה להגר להפלה.
עוד בספר בראשית פרק מ"ב פסוק א' "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו, לָמָּה תִּתְרָאוּ".
המדרש המבאר את אזהרת יעקב לבניו 'למה תתראו' ומסביר שיעקב מורה לבניו 'אל תכנסו כולכם בפתח אחד מפני העין'. (מדרש בראשית רבה, צא, עמ' 1109, 1121).
בהמשך כאשר יעקב מברך את בניו הוא מברך את יוסף "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף, בֵּן פֹּרָת עֲלֵי-עָיִן;" (בראשית מ"ט פסוק כ"ב) והמשנה מפרשת זאת 'אין עין רעה – שולטת בזרעו של יוסף'. זו גם הסיבה שבקרב יהודים רבים רווחת האמונה שהזכרת שמו של יוסף מגינה מפני עין הרע, ושימוש בביטוי "בן פורת יוסף" יכול להגן.
התייחסות נוספת לרעיון העין הרעה אנו יכולים למצוא בספר שמות ל' פסוק י"ב "כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לה' בִּפְקֹד אֹתָם וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם. זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לה". אנו מגלים שכאשר אלוהים מורה על משה לספור את בני ישראל. משה לא רוצה לספור את האנשים ולכן מבצע את הליך הספירה בדרך לא רגילה. הוא מבקש מכל אדם מחצית השקל ככופר נפש.
גם שאול המלך נמנע מלספור את חייליו על פי ספר שמואל א ט"ו פסוק ד: "וַיְשַׁמַּע שָׁאוּל אֶת הָעָם וַיִּפְקְדֵם בַּטְּלָאִים מָאתַיִם אֶלֶף רַגְלִי וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אֶת אִישׁ יְהוּדָה".
ורש"י מבאר: "אמר לכל אחד ואחד שייקח טלה מצאנו של מלך, ואחר כך מנה את הטלאים. לפי שאסור למנות את ישראל, שנאמר בם: לא יספר מרוב (בראשית ל"ב יג)"
לעומתם, דוד המלך ספר את העם בדרך רגילה ואחר כך פרצה מגיפה שהפילה חללים רבים, כפי שמתואר בספר דברי הימים א כ"א פסוקים א-יז - "וַיַּעֲמֹד שָׂטָן עַל יִשְׂרָאֵל וַיָּסֶת אֶת דָּוִיד לִמְנוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל. וַיֹּאמֶר דָּוִיד אֶל יוֹאָב וְאֶל שָׂרֵי הָעָם לְכוּ סִפְרוּ אֶת יִשְׂרָאֵל מִבְּאֵר שֶׁבַע וְעַד דָּן וְהָבִיאוּ אֵלַי וְאֵדְעָה אֶת מִסְפָּרָם. וַיֹּאמֶר יוֹאָב יוֹסֵף ה' עַל עַמּוֹ כָּהֵם מֵאָה פְעָמִים הֲלֹא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ כֻּלָּם לַאדֹנִי לַעֲבָדִים לָמָּה יְבַקֵּשׁ זֹאת אֲדֹנִי לָמָּה יִהְיֶה לְאַשְׁמָה לְיִשְׂרָאֵל. וּדְבַר הַמֶּלֶךְ חָזַק עַל יוֹאָב וַיֵּצֵא יוֹאָב וַיִּתְהַלֵּךְ בְּכָל יִשְׂרָאֵל וַיָּבֹא יְרוּשָׁלִָם. [...] וַיֵּרַע בְּעֵינֵי הָאֱלֹהִים עַל הַדָּבָר הַזֶּה וַיַּךְ אֶת יִשְׂרָאֵל. [...] וַיִּתֵּן ה' דֶּבֶר בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּפֹּל מִיִּשְׂרָאֵל שִׁבְעִים אֶלֶף אִישׁ"
האמונה בעין הרע והחשש מנזק בעקבות ספירת העם, איננה ייחודית ליהדות, אלא קיימת במקומות נוספים. בקרב שבטים באפריקה האנשים מפחדים שספירה תמשוך עליהם את תשומת ליבם של הרוחות הרעות, וכתוצאה מספירה זו כמה מהם ימותו, ישנם כאלו שנמנעים מלנקוט את מספר הילדים המדויק שלהם, מחשש שיפגעו. בקרב האינדיאנים משבט הצ'רוקי, יש כלל לפיו אין לספור או לבדוק בדיוק כמה מלונים ודלעות יש כאשר הם עדיין צומחים פן יפסיקו לגדול. בשבטים אחרים, כמו האומהה לא סופרים גיל.
(אך יש גם יסוד סביר לשער שאיסור המפקד מקורו ברעיון הנעלה של כבוד האדם. כל יחיד הוא עולם מלא ואסור להפוך אותו למספר).
"עין הרע" מוזכרת בתלמוד ויש לה השלכות מעשיות בהלכה היהודית. דוגמא לכך נמצא בגמרא: "אסור לאדם לעמוד בשדה חברו בשעה שהיא עומדת בקמותיה" (בבא בתרא ב' ע' ב'). במלים אחרות אסור לאדם להתבונן בשדה חברו, כאשר הדגן בשדה גבוה ומוכן לקציר, על מנת שלא יקנא ויגרום לנזק.
רבני המשנה פירשו את המושג "עין הרע" כקנאה והמליצו לאנשים להצניע את שמחתם ועושרם מחשש שלא יעוררו את קנאת שכניהם. בניגוד אליהם, רבני הגמרא קיבלו את האמונה הרווחת בכוחה המאגי של עין הרע.
פגיעת עין הרע ידועה בקבלה. על פי הקבלה האדם עלול להיפגע בגופו ובנפשו, להיכשל בפרנסה, בעסק, בזיווג, בהריון, בנישואים ובשלום הבית והמשפחה, לעיתים עד סכנת חיים של ממש. הקבלה מלמדת כי מרבית ממקרי המוות בעולם הם תוצאה ישירה של פגיעת עין, מתוך התבססות על הכתוב במסכת אבות (ב יא): "רבי יהושע אומר עין הרע ויצר הרע ושנאת הבריות מוציאים את האדם מן העולם".
ובגמרא מובא: "רב סליק לבי קברי, עבד מאי דעבד (רש"י: יודע היה ללחוש על הקברות ולהבין על כל קבר וקבר באיזו מיתה מת: אם מת בזמנו אם בעין רעה). אמר: תשעין ותשעה בעין רעה, ואחד בדרך ארץ". (בבלי בבא מציעא קז ע"ב)
בעקבות משנה זו מבהירה הקבלה כי רוב מקרי המחלות, האסונות או התאונות נובעים כתוצאה מעין הרע, מלשון הרע, משנאת חינם ומאנרגיות שליליות שבני אדם חשופים אליהן.
חשוב לציין שרבנים רבים מתנגדים באופן נחרץ, לאמונה שניתן להישמר מעין הרע בעזרת קמעות ובדרכים אחרות שמטילות צל מסויים על המונותיאיזם היהודי והם קוראים לשמירה על חיי צניעות, המנעות מיוהרה וניקור עיניים, כמובן חשוב להרבות בצדקה.
לקט סמלי הגנה המאפיינים את יהדות התפוצות
כאמור, ישנן דרכים רבות להתגונן מפני עין הרע, בהן תנועות ידיים, קמעות, לחשים, כישופים שירי ערש ועוד. בקרב יהודי התפוצות התפתחה תרבות עשירה של דרכים להתגונן וטקסים שקשורים בעין הרע.
מקובל לומר את צמד המילים "בלי עין הרע", בכדי להישמר מעין הרע וניתן גם לירוק שלוש פעמים.יהודי דרום רוסיה אינם מרשים לילדיהם לקבל מחמאות מזרים. ההנחיה במצב כזה היא לעשות תנועת יד בצורת אגרוף, כאשר האגודל מוחזק בין האצבע המורה לבין האצבע האמצעית מאחורי הגב. אם קיים חשד שהילד חלה בגלל עין הרע, היו שבחרו לשנות את שמו או לתת לו שם נוסף.מנהג נפוץ בקרב יהודי מזרח אירופה הוא להגן על תינוק על ידי קשירת חוט אדום לידו או לבגדיו התחתונים. בקרב יהודי ספרד מקובל דווקא לקשור חוט כחול מעוטר בחרוזים בצבע כחול. בספרות קיימת שיטה להגנה על ילד מעין הרע, שאיננה בשימוש בימינו: לוקחים גרעין של שקד, מחוררים אותו ושמים בחור שלוש אבנים לבנות שנמצאו בזפק של תרנגול שחור, לאחר מכן יש לסתום את החור עם שעווה ולתת לילד לשאת אותו כקמע.שמות ה' נחשבות למגנות מפני עין הרע. לכן ניתן למצוא שמות אלה בקמעות המקובלים להגנה מפני עין הרע, כמו מגן דוד, חמסה, צורת דג וצורת עין. אחת הדרכים להכנת קמע: יש לקחת לוחית מכסף או מנחושת, לכתוב עליה את האות ה' ולתת לילד לשאת אותה. תפקידו של הקמע הוא למשוך את עין הרע אליו במקום אל הקורבן, או לחילופין לדחות את העין הרע מהאדם. שימוש דומה לקמע יש למראה, שלפי
האמונה, הודפת את עין הרע ומחזירה אותה למי שהטיל אותה.
יהודי תוניסיה נהגו לשים בעריסת הרך הנולד סיכת חמסה ממתכת עם סיכת בטחון וגם תעודה הכוללת ברכה וסמלים כנגד עין רעה, תחת המזרן עליו ישן התינוק. בתלמוד מוזכרת שיטה כיצד להתגונן מעין הרע בשעה שאדם נכנס בשערי העיר. יש לשים אגודל שמאל בכף יד ימין ואגודל ימין בכף יד שמאל ולומר "אני ... בן ... מזרע יוסף אשר עין הרע לא תפגע בו". קיים מנהג להניח שבע חתיכות פחם בוערות בתוך כוס מים, לומר את המשפט "והעם זעק למשה והוא התפלל לה' והאש כבתה" ולתת לחולה לשתות מהמים.המנהג שהיה נפוץ במזרח אירופה, לוקחים חופן מלח, מעבירים מעל לראשו של מי שפגעה בו עין הרע, מפזרים מהמלח בפינות החדר ואת השאר זורקים מעבר למפתן הדלת. יש כאלו שמאמינים שעל מנת לרפא השפעות מזיקות של עין הרע, על האם לנשק את הילד שלוש פעמים ולירוק לאחר כל נשיקה.בפולין, נהוג שהאימא מלקקת את הילד שלוש פעמים, יורקת כמה פעמים וחוזרת על הלחש "לא הר לא יער לא בקושי ולא שיבולת שועל". בפולין נהוג גם שמי שיש עליו עין רעה, יורק שלוש פעמים על אצבעותיו ובכל פעם מנפנף בידיו במהירות. יש שמאמינים שמנהג זה הוא המקור לתנועות הידיים המהירות של היהודים בעת דיבור.
הולכים לים ביום שני או חמישי. נכנסים למים עד לגובה הברכיים. מסתכלים על האופק. סופרים שישה גלים ובגל השביעי טובלים ידיים ושוטפים את הפנים ומבקשים שכל אנרגיה השלילית שדבקה בנו תישטף במי הים.יש המניחים בכניסה לבית עציץ רודה (פיגם): אם הצמח יבש או קמל באופן דרסטי, סימן שספג אנרגיה שלילית חזקה.ניקוי הבית מעין הרע –
לפני ניקוי הבית רצוי לבדוק מזוזות.הולכים לים ומביאים דלי של מי ים.
מנקים את הבית בחומרי ניקוי רגילים ואז לוקחים מטלית חדשה, טובלים אותה במי הים ושוטפים את כל שטח הבית, יש לעבור על כל המשקופים בבית למעט שירותים ואמבטיות עם מטלית לחה ספוגה במי מלח ים, לשטוף את הרצפות, יש להקפיד על הפינות (אבק אנרגטי נמצא בעיקר בפינות כמו אבק רגיל).
יש להשאיר את מי הים על הרצפה למשך 24 שעות. לאחר מכן יש לשטוף שוב את כל הבית ואז לפתוח את דלת הכניסה ולומר: "כל האנרגיות שאין להן מה לעשות בבית מתבקשות לצאת מהבית בשלום, כל האנרגיות שרוצות להיכנס לבית מוזמנות להיכנס בשלום"
לאחר מכן, לוקחים ביד אחת נר וביד השנייה קטורת. יש ללכת הליכה איטית במעגל לכיוון השעון. נכנסים לכל חדר וחושבים מחשבות חיוביות לגבי אותו חדר לדוגמא: חדר שינה-זוגיות, מטבח-פרנסה וכדומה. לאחר מכן יש להשאיר את הנר והקטורת בחדר עד שהם נכבים מעצמם.
לתשומת ליבכם: לא לצאת מהבית עד שהנר והקטורת כבו.
דרך נוספת לטיהור הבית - לשרוף מור ולבונה או מרווה ולעבור על כל הפתחים של הבית.
במאמר הבא: רשימת סגולות וקמעות.