שינה וחלומות

מה יוצר את החלומות, כיצד ניתן לזכור אותם ומה אנו יכולים ללמוד מהם על עצמנו?

מחבר: אליעד כהן

כאשר אנחנו ישנים המוח שלנו ממשיך לעבוד. וכידוע המוח שלנו חושב כל הזמן ומשם בעצם באים החלומות. ישנם חלומות שאנחנו זוכרים וישנם חלומות שלא. ישנם חלומות שאנחנו זוכרים רק חלק מהחלום, ישנם חלומות שאנחנו זוכרים רק את התחושה של החלום ואת הנושא שלו, בקיצור כאשר אנחנו מתעוררים ישנן רמות שונות של זיכרון שלנו מהחלום. ובמה הדבר תלוי, מהו הגורם לעד כמה אנחנו זוכרים את החלומות שלנו ?

התשובה על כך היא, כי הזיכרון שלנו את החלומות משעת השינה תלוי ברמת העומק של השינה. כאשר אדם הולך לישון כאשר הוא "סחוט" ו"גמור" אז השינה בד"כ ממש עמוקה וממילא האדם לא ממש זוכר את מה שהוא חלם. לעומת זאת כאשר אנחנו לדוגמא תופסים תנומה קלילה, או באופן זהה הולכים לישון לא כאשר הגוף "גמור" אלא הולכים לישון מתוך נחת ובצורה רגועה וטובה, על ידי זה השינה אינה עמוקה ועל ידי זה ניתן לזכור טוב יותר את החלומות. נמצא אם כן, כי עומק השינה הוא המשפיע על הזיכרון שלנו את חלומות השינה.

ניתן אפילו לומר, כי ככל שהשינה של האדם רגועה יותר ופחות עמוקה, כך הוא מסוגל אפילו להיות "ערני" במהלך השינה. מה ז"א ? ז"א שהוא מסוגל במהלך השינה להבין כי בעצם הוא במצב של חלום ולא של מציאות. לעומק של שינה יש רמות כמובן. לדוגמא, עוצמת הקול הנדרשת כדי להעיר אדם משנתו משתנה לפי עומק השינה ורמת ה"ערנות" שלו תוך כדי השינה. ישנם אנשים שאתה יכול להעיר אותם והם ינהלו איתך שיחה ערנית לחלוטין תוך שניות וישנם אנשים שלוקח להם המון זמן להתאושש מהשינה ולהיכנס לריכוז. הדבר כמובן תלוי ברמת הערנות של האדם תוך כדי השינה וברמת העומק של השינה. ככל שאדם ערני יותר תוך כדי השינה (אבל עדיין ישן ונותן מנוח למוח ולגוף) , כך הוא מסוגל לשלוט בחלומות שלו תוך כדי חלום, כי הוא מסוגל תוך כדי שינה להבין לדוגמא שהחלום הוא רק חלום ועוד.

ז"א שהבנו כי כדי לזכור חלומות יש צורך ללכת לישון כאשר האדם עדיין לא עייף לחלוטין, מה שגורם לשינה להיות פחות עמוקה ועל ידי זה ניתן לזכור את החלומות ולשמור על רמת עירנות מסוימת גם תוך כדי השינה. אך מהי משמעות החלומות ? מהם אומרים על האדם ? מה ניתן ללמוד מהם ? לשם כך כמובן צריך להבין מה גורם לנו לחלום חלומות מסוימים וממילא נבין מה ניתן ללמוד מהחלומות שלנו ככל שנזכור אותם יותר.

ומה בעצם יוצר את החלומות ? כידוע לתודעה של האדם יש רבדים שונים, של מודע ושל תת מודע. בשעת השינה הרובד של המודע נמוך יותר (אדם מודע לעצמו פחות אך עדיין מודע לעצמו, כגון הוא לא מתעורר מרעש קל, אך מתעורר מרעש חזק וכיו"ב) ואז קורים שני דברים. מאחר שרמת המודע של האדם נמוכה יותר, אז מצד אחד הוא נכנס לעולם הדמיון ומסוגל לחלום על דברים שמציאותית לא מסוגלים להתחרש, אך מצד שני מה שיוצר את החלומות הוא התת מודע, כי הרי המודע חלש יותר. ז"א כאשר האדם ישן, רמת המודעות שלו נמוכה יותר, ואז התת מודע של האדם יוצר לו חלומות בעולם הדמיון. ומהו אותו תת מודע שיוצר לנו את החלומות בשעת השינה ?

בחינוך ילדים ידוע כי אם ילד מתעורר בשעת השינה בגלל חלומות מפחידים וכיו"ב, הרי שהדבר בד"כ מעיד על כך כי יש משהו שמציק לילד כאשר הוא ער במשך היום. ז"א הילד במשך היום חווה כל מיני חוויות, וישנן חווית לא כ"כ טובות שהוא חווה במשך היום, אלא שבמשך היום הוא מדחיק אותן. בשעת השינה הילד כמובן לא מסוגל להדחיק את אותם פחדים שיש לו בתת מודע במשך היום ואז הם מוצפים ועוד ברמה של דמיון אל החלומות שלו מה שיוצר עבורו חלומות מפחידים. לדוגמא: ילד שמציקים לו בבית הספר / גן. אז כאשר הוא ערני במשך היום, ברמת המודע שלו הוא לא נהנה מכך, וברמת התת מודע שלו יש לו לדוגמא חרדות ופחדים סמויים ממה יכול לקרות לו מאותם אלו שמציקים לו בבית הספר. אלא מה, שבמשך היום הרובד של הפחדים שלו בתת המודע לא ממש באים לידי ביטוי גלוי, אלא הם מודחקים בגלל הדברים שהוא עושה. כאשר הילד הולך לישון ואז אין לו דברים שמסיחים את דעתו, אז התת מודע מקפיץ את המחשבות החוצה ויוצר חלומות מפחידים. אוסיף רק נקודה מסוימת, כי גם כאשר הילד אינו ישן, עדיין הפחדים והעצבים שיש לו בתת מודע, דווקא כן באים לידי ביטוי בכך שלדוגמא הוא כועס יותר / עצבני יותר בבית, אבל עדיין הם לא באים לידי ביטוי באותו העוצמה שהם באים לידי ביטוי בשעת השינה.

אותו הדבר כמובן אצלנו המבוגרים. כאשר אדם ער, האדם חווה כל מיני אירועים במשך היום שיוצרים אצלו תחושות וחווית שונות. לא בכל האירועים יש לאדם זמן להתעמק במשך היום וממילא הדברים שמטרידים את האדם עוברים לאגף התת מודע בלבד, ובאים לידי ביטוי בעצבים וכעס וכיו"ב במהלך היום, אך לא בצורה חזקה כמו בשעת השינה. ובמאמר מוסגר זה מסביר מדוע אנשים שיש להם חרדות, מדוע החרדות חזקות מאוד בשעת השינה, כי אז אין מה שידחיק את הפחדים שיושבים בתת מודע. ולכן בד"כ החרדות שיש לאדם כאשר הוא ער, הן חזקות יותר דווקא בלילה ולא בבוקר. כי בבוקר אומנם האדם חרד, אבל יש לו את העבודה על הראש שהוא צריך להגיע אליה וכולי, אבל אחרי יום העבודה, אז אין לאדם משהו חיובי שיסיח את דעתו ולכן החרדות חזקות יותר דווקא בשעת הלילה.

נחזור לעניינו כל מה שאדם חולם בלילה אלו דברים שבאים מהתת מודע שלו אל החלום. וההוכחה הפשוטה ביותר לכך היא, כי אדם לעולם לא יחלום לדוגמא על פיל שנכנס בתוך חור של מחט או על עץ בגינה שעשוי מזהב. ולמה ? כי על דבר כזה האדם לעולם לא חושב במשך היום. ז"א שכל הדברים שמוצפים אצלנו בשעת השינה, הם אינדיקציה טובה מאוד לדברים שרצים לנו ברמת תת המודע במשך היום.

וברמה הפרקטית זה אומר, כי אם לדוגמא אדם בשעת השינה חולם שיש לו מריבה רצינית עם מישהו, הרי שזה אומר שבתת המודע של האדם יש משהו שמציק לו לגבי מערכת היחסים שלו עם אותו האדם. וכן הלאה לגבי כל תחום. וכמובן שהנושא נכון גם להפך, אם יש לאדם חלום חיובי על משהו, זה אומר שבתת המודע של האדם יש רגשות חיוביים כלפי אותו הדבר רק שלפעמים הם לא באים לידי מימוש ברמת המודע ובמציאות אלא רק ברמת התת מודע ובשעת החלום.

נמצא אם כן, כי לחלומות שלנו יש משמעות רבה, מאחר שהם חושפים בפנינו את הנושאים שרצים אצלנו במשך היום ברמות עמוקות יותר של התת מודע. ולכן רצוי מאוד ללכת לישון בצורה רגועה ולא כאשר האדם עייף לחלוטין, כי זה מאפשר לאדם לישון בצורה עמוקה פחות ועל ידי זה לזכור את החלומות שלו יותר ולהסיק מכך את המסקנות הנדרשות כאשר הוא מתעורר ולדעת במה לטפל ברמה האישית. לדוגמא, אותו אדם שחלם כי הוא היה במריבה עם מישהו, הרי שכאשר הוא מתעורר הוא צריך לבדוק כיצד הוא משלים עם אותו אדם ברמת תת המודע שלו ומוציא מהתת מודע שלו את המריבה עם אותו אדם. אדם שחולם לדוגמא על בעיות במקום העבודה, הרי שיש לו בתת מודע פחדים מאותם בעיות וזה בטוח בא לידי ביטוי גם במשך היום, אלא שהאדם לא מצליח לשים לכך לב מאחר שזה מודחק ולא מחודד. ולכן הדברים האלו פשוט באים לידי ביטוי בשעת השינה.

ונקודה מעניינת למחשבה. ישנם חלומות שכאשר אדם חולם אותם הם נראים לו מציאותיים לגמרי, ברמת התחושות של הגוף ומבחינת החוויה של האדם אין הבדל בין המציאות לחלום (לדוגמא: בשלילי זיעה קרה או תחושת אושר בחיובי) . וההסבר לכך הוא כי עיקר המציאות שלנו נוצרת ברמת המחשבה והתפיסה הסובייקטיבית שלנו את. ולכן גם חלום שאינו אמיתי לוגית, מציאותית, הרי שמאחר שהאדם נדמה לו שזו המציאות, הרי שהגוף עצמו מגיב בדיוק כאילו זו הייתה המציאות ומכן יש להבין את כוח המחשבה כמובן ...

ועכשיו ניקח את כל העניין הזה של החלומות והשינה למקום נחמד מאוד של חיי היום יום שלנו. כידוע עיקר החיים של האדם זה לא מה שהוא עושה ומה שקורה לו, אלא רמת המודעות האישית שלו והחוויה האישית שלו ממה שקורה לו. עיקר תכלית החיים כמובן זה להיות כמה שיותר מאושר וכל העשייה שלנו במשך היום נעשית רק כדי לשפר את רמת האושר שלנו ואת מידת שביעות הרצון שלנו מהמציאות שלנו (רמת האושר = מידת ההתאמה שבין המציאות לבין הרצון) .

גם כאשר אנחנו ערים במשך היום, גם אז ישנם אצלנו מצבים של שינה בהקיץ ושל ערנות. ונחדד את העניין, אם אנחנו אומרים כי התכלית היא להיות מאושר כמה שיותר, הרי שכאשר אדם מרוכז במחשבה שלו בחיובי שבחיים, הרי שאז הוא במצב של ערנות. אך כאשר האדם עובד לדוגמא (כדי לאפשר את הנסיבות שיאפשרו לו להיות מאושר) הרי שאז זהו מצב של שינה ביחס למטרה של האושר. ז"א כאשר האדם במצב רוח חיובי, זהו מצב של ערנות כי אז האדם מחובר לעצמו ולעולמו. לעומת זאת כאשר האדם עוסק בדברים השוטפים של היום יום, הרי שאז זהו מצב של שינה שבו האדם שקוע בדברים שהם לא באמת התכלית אלא רק האמצעי. נמצא אם כן, כי הזמנים שאדם יושב בהם עם עצמו וטוב לו, אלו בעצם רגעי הערנות האמיתית וכל שאר הזמנים אלו בעצם מצבים של שינה וכמובן שיש כאן רמות מסוימות של עומק השינה. ז"א אין אדם ערני לחלוטין ואין אדם שישן לחלוטין, אבל בגדול העשייה היום יומית היא מצב של שינה ביחס למצבים של מודעות וחיבור למציאות האמיתית של העולם, שהיא כמובן הרבה יותר עמוקה מאשר רמת התפיסה השגרתית שלנו את המציאות היום יומית.

וכאן ישנן מספר אנלוגיות בין הדברים. ככל שאדם ישן בצורה רגועה ופחות מתוך עייפות וסחיטת כוחות, כך הוא ערני יותר בשעת השינה. כך גם ככל שהעשייה של האדם נעשית מתוך מודעות אישית גבוהה יותר, כך הוא ערני יותר גם תוך כדי העשייה. לדוגמא: אדם עובד כדי שיהיה לו כסף, כדי שהוא יכול להתקיים, כדי שהוא יוכל להיות מאושר. עכשיו 2 אנשים הולכים לעבוד. אדם אחד הולך לעבוד במצב ערני, ז"א זוכר שהוא הולך לעבוד כדי להרוויח וכולי בשביל התכלית הסופית של האושר. אדם כזה לדוגמא, לא יכעס במשך היום בעבודה, לא יתעצבן וכולי, כי זה הרי נוגד את התכלית של הפעולה עצמה של העבודה. ז"א הוא ערני יותר במהלך השינה. לעומת זאת אדם אחר הולך לעבוד כאשר הוא אינו ערני, ז"א הוא בטעות חושב כי תכלית העבודה היא צבירת הכסף / הכבוד וכל כיו"ב. אצל אדם כזה היום שלו לא ממש יהיה טוב, יהיו בו המון חלומות מפחידים של כעס, עצבים וכולי. למה ? כי הוא באמצע שינה מאוד רצינית. הוא אומנם נראה שהוא ער, אך בפועל הוא ממש אבל ממש ישן, כי הוא לא זוכר את התכלית ואת הסיבה למה הוא בכלל עובד. כי אם הוא עובד בשביל התכלית להיות מאושר, אז מה הוא כועס כך כל הרבה, למה הוא עצבני וכולי, הרי זה נוגד את מטרת הפעולה עצמה. זה כמו שמישהו מצד אחד רוצה לחסוך כסף אך מהצד השני הוא מבזבז אותו תוך כדי שהוא חוסך אותו והרי אדם כזה פועל נגד המטרה שלו. נמצא אם כן כי ככל שאדם עוסק בעשייה היום יומית מתוך מודעות אישית כי הדברים האלו אמורים לקרב אותו לתכלית, כך העשייה שלו נהיית חיובית יותר.

בחינוך ילדים כאשר ילד לומד משהו, אומרים לו תחזור על התרגיל הזה כ"כ הרבה פעמים עד כדי כך שגם אם יעירו אותך באמצע השינה אתה עדיין תדע את התשובה הנכונה. אותו הדבר כמובן הוא כאן. ככל שאדם מתרגל יותר במצבים שבהם הוא עירני את המטרה של התכלית של החיים שלו, כך גם תוך כדי עשייה הוא לא שוכח את התכלית ואז כיף לו יותר במשך העשייה מאחר שהוא כל הזמן מחובר לתכלית הסופית. כי כידוע עיקר הטעויות נוצרת מחמת הריחוק מהתכלית וממילא ככל שאדם מטביע יותר בעצמו וברמת המודע שלו את התכלית שלו ואת הרצונות האמיתיים של התת מודע שלו, כך העשייה שלו נעשית לטובה יותר.

נקודה נוספת, כשם שהחלומות הם האינדיקציה על מה רץ לנו בתת מודע, כך גם הצורה שבה אנחנו מתנהגים בשעת שינה דהיינו בשעת העשייה השוטפת של החיים, היא אינדיקציה למה רץ לנו ברמות העמוקות יותר של החיים. כאשר אדם מתעורר והוא זוכר כי היה לו לדוגמא חלום לא חיובי, הרי כדאי לו מאוד לטפל בכך, הרי הוא בעצם מבין שיש משהו מודחק בתת המודע. כנ"ל ברגע שאדם רואה שהוא לדוגמא עצבני / עצוב / כועס במשך היום בעבודה / על הילדים / בזוגיות וכולי, הרי שברגע שהוא מתעורר, ז"א ברגע שהוא יושב עם עצמו לעשות חשבון נפש ולהסתכל על עצמו מבחוץ, הרי שבאותו הרגע יש לו בעצם אינדיקציה על כך שהוא לא באמת רגוע ולא באמת מספיק שלם עם עצמו, גם כאשר נדמה לו שהוא רגוע.

ילד חולם חלום מפחיד. בא אליו ההורה שלו ואומר לו שבוודאות יש משהו שמציק לו במשך היום. הילד לפעמים מכחיש, או מחמת חוסר רצון לספר, או מחמת חוסר מודעות. אבל בוודאי שיש משהו שמציק לו. כנ"ל כאן, אדם שכועס /אין לו מצב רוח כנ"ל במשך היום, בהכרח שגם שכאשר "טוב" לו, הרי שלא באמת טוב לו לחלוטין ברמת התת מודע. נניח שאדם יוצא לחופש כדי לנקות את הראש והוא בטוח שהכי טוב לו בעולם שזהו מצב של עירנות ומודעות ביחס למצב של העבודה השוטפת. אם כאשר הוא חוזר לעבוד הוא עצבני וכולי, הרי שבהכרח שיש משהו שמציק לו ושהוא לא שלם איתו גם כאשר הוא בטוח שהכל טוב לו כאשר הוא "נהנה" לדעתו, בדיוק כמו שאצל אותו הילד אנחנו יודעים בוודאות כי החלום המפחיד הוא אינדיקציה על כך שמשהו מציק לו כאשר הוא בטוח שטוב לו במשך היום.

ומכאן כמובן שצריך ללמוד מוסר השכל גדול ולהסתכל על הדברים בעין אמיתית, כי כשם שהחלומות הם אינדיקציה על מה שמודחק אצלנו בתת המודע, כך התגובות שלנו והחוויה שלנו במשך הדברים שאנחנו עושים בשוטף, היא בהכרח אינדיקציה על הדברים שאנחנו מדחיקים כאשר נדמה לנו שטוב לנו. אם אדם לדוגמא לא נהנה כאשר הוא עובד, הרי שגם כאשר הוא נהנה הרי שגם אז הוא לא באמת נהנה. כי חוסר ההנאה מהרגע תוך כדי עבודה, הוא סוג של חלום רע, שהוא אינדיקציה לכך שגם כאשר האדם ער ונהנה, הרי שגם אז יש משהו בתת המודע שמציק לו. לעומת זאת, כאשר אדם מחובר לתכלית שלו ולאושר הפנימי ולמציאות שלו, הרי שאצל אדם כזה לדוגמא, הוא ייהנה תמיד גם תוך כדי עבודה וכולי, כי הוא ערני גם תוך כדי שינה.

וכשם שהגוף צריך שינה כדי לשרוד וכדי שהאדם יוכל להיות ערני, כך גם האדם צריך לדוגמא להתפרנס כדי שהוא יהיה מסוגל לחיות ולהיות מאושר ממה שיש לחיים להציע. וכשם שמטרת השינה היא אינה השינה, כך גם מטרת העבודה היא אינה העבודה אלא היא בסך הכל כלי שנועד לאפשר לאדם את הקיום ואת האושר. וכשם שלישון יותר מידי או פחות מידי זה כמובן גורם נזק למוח, כך גם לעבוד / לאכול וכולי יותר מידי זה גורם נזק לרמת המודעות של האדם, כי השינה אין תכליתה עצם השינה, אלא בסך הכל היא פונקציה שנועדה לאפשר לגוף להיות ערני, כנ"ל בכל הרבדים של האדם שהם נחשבים לשינה, אם עושים מהם יותר או פחות מידי, כגון מי שלא אוכל כי הוא "עסוק", או מי שאוכל למטרת אכילה בלבד, או מי שלא מתפרנס בכלל או מי שעובד וצובר יותר מידי למטרת הצבירה, וכן הלאה הרי שבשני המקרים האלו הסטייה מנקודת האיזון, היא גורמת לאדם לנזק לרמת המודעות ולרמת האושר שלו.

לסיכום: ככל שאדם ערני יותר וחיובי יותר, כך השינה שלו ברבדים השונים טובה יותר. אם החלומות של האדם אינם טובים, הרי שהוא צריך להתבונן פנימה כאשר הוא ער. אם העשייה היום יומית של האדם לא מקרבת אותו אל האושר וגורמת לו להיות מאושר יותר, הרי שצריך לעשות חושבים ולראות להשלים את מה שחסר שם ... בהצלחה.

להצליח בכח המחשבה www.EIP.co.il
לקריאת מאמרים נוספים על: הצלחה, ילדים, מודעות, פחדים ועוד

חזרה לעמוד קודםהדפסה

מאמרים נוספים באתר

פאנג שואי: שפת הגוף של הביתמה בין מגידי עתידות ויועצים רוחנייםשחזור גלגולים לתיקון הקארמה לסדר את החיים עם פנג שוואי היכן הנשמה התאומה שלי?פנג שוואי מביא צבע לחייך משמעות הפסח על פי הקבלהתטא הילינגנעורי נצח הם אינם אגדהבלי עין הרע - חלק ב