קלפי הטארוט - TAROT

קלפי הטארוט הם מערכת קלפים אשר עוצבה במקור לצרכי משחק (אשר דמה בעיקרו לברידג').
חפיסת קלפי הטארוט מכילה 78 קלפים, הקלפים משמשים ככלי להגדת עתידות, כלי להסתכלות פנימה, להבנת מרכיבי האישיות, הפוטנציאל, וכמערכת סמלים להגשמה עצמית ולהתפתחות אישית ורוחנית.

חפיסת קלפי הטארוט המקובלת מורכבת משני חלקים עיקריים:

הסדרה (הארכנה) המרכזית והסדרה (הארכנה) המשנית.

(המילה ארכנה בלטינית פירושה ידע נסתר).

הסדרה המרכזית

הסדרה המרכזית מורכבת מ-22 קלפים, הקלפים ממוספרים מ-0 ועד 21. לכל קלף יש שם משלו וציור המכיל סמלים רבים. כל אחד מהקלפים מייצג רעיון אוניברסאלי.

ניתן להשתמש בסדרה המרכזית ככלי נפרד ולערוך באמצעות 22 הקלפים פריסות.

הסדרה המשנית

הסדרה המשנית מורכבת מ - 58 קלפים אשר נחלקים לארבע סדרות, הדומות לסדרות של קלפי משחק רגילים, אולם בכל אחת מהן 14 קלפים.

קלפים ממוספרים מ – 1 (אס) עד 10
ארבעה קלפי חצר: נער, אביר, מלכה ומלך.

מלבד התוספת של קלף האביר שאינו קיים בקלפי-המשחק הרגילים, גם סימני הסדרות המשניות שונים מהסימנים המוכרים.                

סימני הסדרות המשניות של הטארוט הם: מטבע, מטה, גביע וחרב.

סדרת המטבעות - מקבילה לסדרת היהלום (¨) ומתקשרת להיבט החומרי

סדרת המטות - מקבילה לסדרת התלתן או הצלב (§) ומתקשרת ליוזמות ועשיה

סדרת הגביעים - מקבילה לסדרת הלב (©) ומתקשרת להיבט הרגשי

סדרת החרבות - מקבילה לסדרת העלה או הפיק (ª) ומתקשרת להיבט המנטלי

אנו לא יודעים אם במקור נוצרו קלפי הטארוט כחפיסה המורכבת משני חלקים או ששתי הסדרות (הראשית והמשנית) אוחדו לחפיסה אחת בשלב מאוחר יותר.

התפתחות קלפי הטארוט

אנו לא יודעים בבירור את מקור קלפי הטארוט. ישנן השערות רבות ביחס למקור הקלפים, השערה אחת היא כי מקור הקלפים הוא במצריים העתיקה והם הובאו לאירופה על ידי הצוענים. השערה נוספת היא שמקור הקלפים הוא באירופה של סוף ימי הביניים.  העדויות להימצאותם של קלפי טארוט באירופה הם בסוף המאה ה- 14 ותחילת המאה ה- 15. למרות שאין דוגמאות של הקלפים מתקופה מוקדמת זו, יש רישומים המעידים על משחקי הקלפים שהתקיימו בשנים אלו.                

באיטליה החלו להשתמש בקלפים במשחק שנשא את השם "טארוקי" (Tarrochi).                                                        
החפיסות העתיקות ביותר שנשתמרו, מקורן בצפון איטליה ותאריכן נקבע לתקופת אמצע המאה ה-15. קלפים אלו נקראו "קלפי הניצחון".  הם נרכשו במקור על ידי משפחות אצולה איטלקיות, ועל כן נהוג להניח שאצלן הופיעו הקלפים לראשונה. משפחות האצולה הידועות ביותר בהקשר זה הן משפחת ויסקונטיו משפחת ספורצה.
כאשר הגיע המשחק לצרפת, ניתן למשחק השם "Tarot" - טארוט.
השם זה דבק בקלפים עצמם, יותר ממאה שנים לאחר שנפוצו ביבשת.
במאה ה-16, נפוצה ברחבי אירופה מערכת קלפי טארוט המכונה "הטארוט של מארסיי", על שם העיר מארסיי בצרפת, שהיוותה את המרכז העיקרי לייצורם. מערכת זו עיצבה את קלפי הטארוט בנוסח בו אנו מכירים אותם כיום, מבחינת נושאי הקלפים וסמליהם, ומוסיפה להיות נפוצה אף היום על מהדורותיה השונות. הציורים על קלפים הטארוט, שמרו על צורתם במשך מאות שנים, ומופיעים עליהם סמלים בעלי משמעות דתית ומיסטית.

הקריאה בקלפי טארוט התפתחה במאות ה-18 וה-19, בעקבות מחקרים שנעשו בסדרי סתרים על ידי מיסטיקאים כמו אנטואן קורט-דה-גבלן ואטיילה, אשר חקרו תורות מיסטיות, קבליות ואזוטריות.
בתקופה זו צברו קלפי הטארוט פופולאריות רבה ואף נשזרו מיתוסים רבים אודות הקלפים, כמו למשל, שמקורם של הטארוט במצרים העתיקה, שם שימשו לשימור והוראת ידע נסתר. בתקופה זו גם התפתחה ההקבלה בין 22 קלפי המערכת הראשית לבין אותיות הא"ב העברי.

קיימות אינספור גרסאות למערכת קלפי הטארוט, כל אחת מציגה תמונות שונות על קלפיה, אשר נוצרות כל העת למטרות מחקר ולימוד, פרשנות אישית, שימושים מיסטיים, או כיצירות אמנות בפני עצמן.
החפיסה הפופולארית ביותר לקלפי הטארוט הינה חפיסת ריידר-ווייט (Rider-Waite Tarot Deck).

בשנת 1909 פרסם ארתור אדוארד ווייט את מערכת קלפי הטארוט שיצר. ווייט היה מיוצאי "מסדר שחר הזהב" ארגון סתרים שפעל באנגליה בסוף המאה ה-19, ומערכת הטארוט שלו מעוצבת לפי עקרונות המסדר ותורותיו. חשיבותה של מערכת קלפים זו נעוצה בכך שהייתה זו הפעם הראשונה בה הוצגו עבודות מסדרי הסתרים בפני הציבור הרחב והפכו לנגישות עבורו. קלפי הטארוט נעשו זמינים לכל וצברו תאוצה אדירה.